מעשה בתרנגול-מעורר ששכח לעורר את חמתו של רבי יהושע בן לוי ברגע הקטלני

(וְאֵימַת רָתַח? אָמַר אַבַּיֵי בְּהַנָךְ תְּלָת שָׁעֵי קָמַיְיתָא, כִּי חִוְרָא כַּרְבַּלְתָּא דְּתַרְנְגוֹלָא וְקָאִי אֲחַד כַּרְעָא)... הַהוּא מִינָא דַּהֲוָה בְּשִׁיבְבוּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, הֲוָה קָא מְצַעֵר לֵיהּ טוּבָא בִּקְרָאֵי.

יוֹמָא חַד, שָׁקַל תַּרְנְגוֹלָא וְאוּקְמֵיהּ בֵּין כַּרְעֵיהּ דְּעַרְסָא וְעַיֵין בֵּיהּ,

סָבַר, כִּי מָטָא הַהִיא שַׁעְתָּא - אֲלַטְיֵיהּ.

כִּי מָטָא הַהִיא שַׁעְתָּא - נַיִים.

אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ, לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמֶעֱבַד הָכִי – 'וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו' כְּתִיב (תהלים קמה ט), וּכְתִיב (משלי יז כו) 'גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִיק לֹא טוֹב'. (ברכות ז א)