רבי ישמעאל עולה למרום, נכנס מאחורי הפרגוד, וגואל את הקב"ה מבדידותו

תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע: פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנַי וְלִפְנִים, וְרָאִיתִי אַכַּתְרִיאֵל יָהּ ה' צְבָאוֹת יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּא, וְאָמַר לִי: יִשְׁמָעֵאל בְּנִי, בָּרְכֵנִי. אָמַרְתִּי לוֹ: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסְךָ, וְיָגוֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וְתִכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וְנִעְנַע לִי בְּרֹאשׁוֹ.

וקָא מַשְׁמַע לָן שלא תהא בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ. (ברכות ז א)