תלמידי חכמים הם לוחמים קרביים הממיתים עצמם באהלה של תורה

"הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם" (דברים כז ט) – 'הַסְכֵּת' - עֲשׂוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה, לְפִי שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בַּחֲבוּרָה, כִּדְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא; דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב (ירמיהו נ לו) "חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ חֶרֶב אֶל גִּבּוֹרֶיהָ וָחָתּוּ"? - חֶרֶב עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִין בַּד בְּבַד וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה...

דָּבָר אַחֵר: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל", כַּתְּתוּ עַצְמְכֶם עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מִנַּיִן שֶׁאֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְּמִים אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ? שֶׁנֶּאֱמַר, (במדבר יט) "זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל". (בבלי ברכות סג ב)